<h1>כפתור ופרח לרבינו אשתורי הפרחי פל"ד</h1>
<h2>דף פג.</h2>
מסכת יומא פרק בתרא ת"ר מי שאחזו בולמוס מאכילין אותו הקל הקל, טבל ושביעית מאכילין אותו שביעית, טבל ונבלה מאכילין אותו נבלה, טבל ותרומה תנאי היא דתניא טבל ותרומה מאכילין אותו טבל ואין מאכילין אותו תרומה, בן תימא אומר תרומה ולא טבל. וקיימא לן כת"ק טבל ולא תרומה. וטעמא דמילתא, דתרומה אין היתר לאיסורה אבל טבל אפשר דמתקן ליה. ואית לאפוקי מהכא דלענין בולמוס וכל חולה שיש בו סכנה, דנבלה ומעשה שבת, אם הנבלה מבושלת ומתוקנת מאכילין לו אותה נבלה ולא נשחוט ונבשל דזהו הקל הקל, דנבלה בלאו ושבת במיתה, אבל אם הנבלה אינה מבושלת אחרי שצריך לחלל שבת על בשולה לא נאכילהו אותה נבלה אלא נשחוט ונבשל ואף על פי שעכשו יש שתי אבות מלאכות. וזהו לשיטת הפוסק דחויה היא שבת אצל סכנת נפשות, דאלו למאן דפסק הותרה שבת אצל חולה לא יהבינן ליה נבלה לעולם דמעשה שבת מותרין לו ונבלה אסורה לו, ועוד מטעם מיאוס הנבלה שמא יוסיף על חליו. והר"ם (הל' שבת פ"ב ה"א) אית ליה דחויה שבת.
